top of page
לגלות את הקול (1) (1).png

ערוץ 12 | בארטר

מה זה אומר להתפרנס ממוזיקה ומה הקשר לבארטר? 

הסרטון הזה נותן רמז קל לאתגרים שעומדים בפני כל בעל מקצוע שמציע את שירותיו. בכל הנוגע למוזיקה יש הרבה מהמורות שנוספות לדרך. ראשית, גם אני גדלתי עם המסר שמוזיקה היא דבר מופלא וכל קשר בינה לבין פרנסה הוא מקרי ואין לסמוך עליו. אמי אמנם התפרנסה מהוראת מוזיקה, אבל הלכה בדרך המקובלת ועבדה במשרד החינוך. 

אני בחרתי מסלול קצת שונה. 


התחלתי ללמד פיתוח קול ושיעורי מוזיקה ושירה בשנת 2012. באותה שנה גרתי בצפת והשתלבתי כסייעת בבי"ס זיו לחינוך מיוחד. את רוב היום הייתי מבלה עם תלמידים בשיעורי קול, פסנתר, הלחנה ויצירה. הרגשתי שמצאתי סוף סוף את הנוסחא שתוכל לשלב מוזיקה ופרנסה גם יחד. 

בעקבות החוויה המיוחדת הזאת החלטתי ללמוד חינוך מיוחד. במשך שנותיי כסטודנטית לימדתי פיתוח קול ועבדתי בעבודות נוספות במקביל. בשנים האלה שרתי בהרכב רוק עם מוזיקאים נפלאים שמתפרנסים ממקצועות חופשיים כמו הייטק ורפואה.

סיימתי את לימודיי בהצלחה והתחלתי לעבוד כמורת שילוב.

 

טבעתי בעבודה: המון תלמידים, הורים, מורים, הנהלה, דוחות אינסופיים. הגיטרה אמנם תמיד הייתה בכיתה שלי עם אוסף שירים שנפתחו מדיי פעם וחוללו ניסים ונפלאות אצל הילדים. הם יצאו קורנים מכל ניגון, אבל זה היה שולי ונדחק תחת עומס העבודה. הבנתי שטעיתי בנוסחא ושאם אמשיך בדרך הזו, אהיה אומללה.   

פה ושם נתקלתי במוזיקאים שממש מתפרנסים ממוזיקה והייתי תוהה: איך הם עושים את זה? 

ראיתי שהם מסורים ועובדים מסביב לשעון ומגלים המון יצירתיות. איתי מטמון הוא דוגמא טובה לאחד כזה. כשהכרתי אותו, הוא היה מורה לגיטרה שמלמד שיעורים פרטיים, פתח חדר חזרות שהיה משכיר אותו, יזם תוכנית קבוצתית ללימודיי גיטרה, הקים וניהל הרכבים בישובים באזור מגוריו; וחוץ מכל אלה גם ניגן איתי בהרכב. אני חשבתי שהוא פנומן. 

ביני לביני תהיתי אם אני מסוגלת לנהל אורך חיים כל כך יוזם. 

 

אם נחזור לסיפור שלי, סיימתי את הסטאז' בשן ועין ועשיתי את מה שחייבים לעשות במצבים כאלה: לקחתי פסק זמן ונסעתי להודו לזמן בלתי מוגבל.

מפה לשם נשארתי שנתיים בהודו, בהם למדתי שירה אצל כמה גורואים, העמקתי ביוגה ומדיטציה והתחלתי לעסוק באופן מלא במוזיקה. פיתחתי שיטה מיוחד לאימון ולריפוי הקול והנחתי עשרות סדנאות לגילוי הקול, בהן עברו מאות אנשים תהליכי פתיחה קולית. 
הבנתי שני דברים חשובים: הראשון: הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לתת לעולם הוא מוזיקה וריפוי. 

והשני: ראיתי שזה אתגר מטורף. ואני הלכתי עליו בכל הכוח. 

אחרי שנתיים בהודו החלטתי לחזור ולבנות את חיי בישראל. לא הבנתי עד כמה מאתגר יהיה ליצור קהל מחדש. פתחתי קבוצות שירה שנרשמו אליהן אנשים בודדים. אמנם תלמידים פרטיים התחילו להגיע בטפטופים קטנים, אבל מצאתי את עצמי עם הרבה שאלות על המשך הדרך. 

ידעתי שחוקי המשחק עובדים כאן אחרת מבהודו והחלטתי לחפש מישהו שידריך אותי בשיווק ובניהול אישי. בעוונותיי שוטטתי בפייסבוק ונתקלתי בקבוצות הבארטר. מצאתי שם כמה אנשי שיווק שהציעו לעבוד איתי בתשלום, אבל מצבי הכספי (סוגרת את החודש בנס) לא אפשר לי לקבל שירות כזה בתשלום.

יום אחד נתקלתי בפוסט של עדה דניאל שכתבה שהיא רוצה לתת עזרה בשיווק דיגיטלי ותשמח לקבל שיעורי פיתוח קול.

נפגשנו ומיד היה קסם. החיבור בינינו היה מיידי. 

עדה לימדה אותי לבנות חזון שמחובר לפרקטיקה כמו כמויות, תאריכים, הוצאות, הכנסות וראיה לטווח רחוק. היא מצדה החלה ללמוד פיתוח קול ולהגיע לסדנאות השירה שלי ועוברת תהליך מדהים של פתיחה קולית וחיבור למוזיקליות ולהבעה אישית נוכחת ועוצמתית. החיבור האישי שלה למה שאני עושה מאפשר לה לקדם משהו שהיא חיה אותו. 

זה מזכיר גם לי, בין כל הקשיים והמהמורות, שאני בסך הכול נותנת מתנה יקרת ערך לאנשים - היכולת לשיר ולהביע את עצמם. 

הדרך עדיין מלאת אתגרים אבל הולכת ונפרטת לקווים מעשיים יותר ויותר.

היום אני מלמדת פיתוח קול, מלווה טיפולים רגשיים בקול, מנחה סדנאות שירה, מופיעה באירועים ומובילה את ההרכב המוזיקלי "נביעה" יחד עם שותפי ליצירה תומר אלמלח. 

אם הגעתם עד לכאן, אני מקווה שקיבלתם קצת דרייב לפעול למען החלומות הפרטיים שלכם. 
אהבה ושירה 
רימון 

bottom of page